ירגזי מצוי הוא ציפור שיר קטנה שנפוצה בכל אירופה וגם בישראל.
הירגזי המצוי בונה את הקן בטבע בחללי עצים, בחורים נטושים של נקרים ובמבנים מעשה ידי-אדם, כמו צינורות, (הירגזי נפוץ כמעט בכל האזורים המיושבים ע"י האדם), בנוסף, ירגזים מקננים בתיבות קינון בשכיחות גבוהה ואף בצפיפות.
?למה דוקא תיבות לירגזים
.ראשית, כמו שכבר הזכרתי ירגזים מקננים בשכיחות גבוהה בתיבות שמוצבות להם
שנית, אצל הירגזים "הגודל כן קובע", בכל מה שקשור לאתרי קינון, כמובן.
ירגזי היא הציפור הקטנה ביותר שמשתמשת בתיבות קינון. לעיתים קרובות הירגזים מגורשים מאתרי קינון ע"י מינים גדולים מהם, כמו דרורים ונקרים, וגם ע"י מינים פולשים כדוג' הדררות והמינות, לכן, התחרות במציאת מקום קינון ראוי, לא פשוטה
כדי לפתות את הירגזים להשתמש בתיבת קינון, יש להבטיח כי גודל חור הכניסה ישאר קטן ובקוטר של 28 מ"מ לאורך כל תקופת הקינון. דבר זה יעשה ע"י הצמדת טבעת מתכת , שתמנע מנקרים את הגדלת החור.
במחקרים שערכנו, נמצא כי נקרים איתרו את התיבות ללא טבעות מתכת והגדילו את החור של רובן, תוך פחות משנה אחת
לצורך המחקר, אני משתמש במאות תיבות קינון לירגזים, וכ 50% מהן מאוכלסות מידי שנה!
הספר של "הקן של יוני הירגזי" מספר סיפור על משפחה של ירגזים (יותר נכון לאמר – משפחת ירגזים) שמתמודדת עם בעיה בעית דיור קשה עד שילדים (קבוצת ילדים) מכינים תיבת קינון מיוחדת עבור הירגזים שנותן שנותנת להם קן מוגן נגד מינים אחרים. סיפור של "הקן של יוני הירגזי" נוצר בעקבות מחקר שנערך על ידי ד"ר מוטי צ'רטר, פרופ' עדו יצחקי, יצחק בן מוקה וד"ר סלעית קרק, שבחן את השפעת המינים הפולשים על רביית המינים המקומיים. אחת ממסקנות המחקר היתה שהמינים הפולשים (הדררה ומאינה הודית ) מפחיתים את הצלחת הקינון של הירגזים על ידי תחרות על משאבים מוגבלים (רבייה) ועל ידי ביזת קנים פעילים של הירגזים. הפטתרון לירגזים הוא פשוט, תיבות קינון עם פתח קטן עשוי ממחטת ממתכת שמונעה שמונעת ממינים גדולים יותר להכנס, ומנקר מה לנקר ולהרחיב את הפתח נהכניסה. המטרת הספר לכן שמירת הירגזים על ידי ספוק תיבות קינון ולהגביר את מודעות הציבור לבעיית לבעיה שנגרמין שגורמים המינים הפולשים לירגזים. הספר "הקן של יוני הירגזי" נכתב ברוח הדברים ובמחשבה כי חשיפה בגיל צעיר, עשויה להטמיעה את הסקרנות והידע ככלים שגורים בידיהם ולהגביר את המודעות ציבוריות הציבורית